Shabbath
Daf 32b
הלכה: אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת כול'. תַּנֵּי. אֲבָל מְטַייֵל הוּא בָהּ בֶּחָצֵר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. 32b אַף לְעִנְייָן אִיכּוּף כֵּן. תַּנֵּי. יוֹצֵא הוּא הַחֲמוֹר בְּאִיכּוּף שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל לְחַמְמוֹ. אֲבָל לֹא יִקְשׁוֹר אֶת הַמַּסְרוֹכֵי וְלֹא יַשְׁפִּיל אֶת הָרְצוּעָה שֶׁתַּחַת זְנָבוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מְנָן אִילֵּין מִילַּייָא. דְּתַנִּינָן. הִלְכוֹת שַׁבָּת כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין סוּלָּם לְקִישּׁוּשׁוֹת. סוּלָּם יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. קִישּׁוּשִׁיּוֹת אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְקַמֵיעַ מוּמְחֶה. דְּתַנֵּי אָסוּר לִבְהֵמָה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּיְמֵי. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. תַּנָּיִיו אִינּוּן. מַה דָמַר. יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אֵין יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה.
Traduction
On a enseigné: l’âne que l’on ne doit pas faire sortir ainsi couvert peut, en cet état, aller et venir dans la cour intérieure. R. Samuel dit au nom de R. Zeira qu’il en est de même au sujet du bât, comme il est dit que l’âne peut sortir en le portant, afin d’avoir chaud de cette façon; mais on ne devra pas le charger avec la ventrière (poitrail), ni rattacher la courroie passée sous la queue en consolidation du bât. Mais, objecta R. Jérémie devant R. Zeira, puisque l’avis précité, au sujet de la marche de l’âne couvert dans la cour intérieure, fait partie des règles shabatiques dont on a dit que ce sont des montagnes suspendues à un cheveu (212)Sans base. On dit de même en français: un raisonnement tiré par les cheveux, remarque M. Schuhl, Sentences, p. 194., comment peut-on en tirer une déduction relative au bât? En ce cas, l’on pourrait se demander pourquoi l’âne ne peut pas sortir le cou garni de bois en forme d’échelle, tandis qu’une barayeta permet d’employer des bandelettes sur un os brisé pour le maintenir jusqu’à sa reconstitution? Il y a une différence, fut-il répondu, entre ces 2 modes de pansage: le bois en forme d’échelle a sa valeur propre (et s’il tombait, on le ramasserait et le porterait), tandis que l’autre est insignifiant et n’entraîne pas cette crainte. De même, dit R. Hiya, on pourrai objecter qu’il ne doit pas y avoir de différence entre ces bandelettes de consolidation et l’amulette d’un savant, dont il est dit qu’il est défendu à l’animal domestique de sortir en la portant; de même aussi, dit R. Abdima, il ne doit pas y avoir de différence entre lesdites bandelettes et la mise d’une compresse sur une plaie, autorisée par tous sans discussion. En effet, selon les uns, l’âne peut sortir muni des bandelettes; selon d’autres, non. R. Hiya b. Ada dit que celui qui a permis le port d’un de ces remèdes permet aussi l’autre; celui qui défend l’un, défend aussi l’autre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא אבל מטייל הוא בה בחצר דלא אסור אלא לצאת לרשות הרבים:
אף לענין אוכף. הדין כן כמו ששנינו במרדעת. בשביל לחממו אם הוא בשביל לחממו מותר אבל לא יקשור בשבת את המסרוכי הן רצועות קטנות שקושרין באוכף ומחזיקין אותו מלפני הבהמה וכן לא יפשיל את הרצועה שתחת זנבו המחזיק האוכף מלאחריה:
מנן אילין מילייא. מנין לאלו הדברים מחלוקי דינין שנאמרו בפרקין במתני' דתנינן בסוף פ''ק דחגיגה הלכות שבת כההרים התלוים בשערה של ראש כלו' ברמז מיעוט מן המקרא ומיהת רמז כל דהו איכא ואת אמר הכין בתמיה דמה רמז יש לנו לחלוק בין מרדעת לאוכף דבמרדעת קתני לא יצא בזמן שאינה קשורה לו ובאוכף יוצא ואע''פ שאינו קשור לו:
ויתביניה מה בין סולם לקישושות. ולמה לא מותיב ליה נמי מהא דתנינן במתני' ולא בסולם שבצוארו ובקשישות יוצא הוא כדתנינן בתוספתא פ''ה יוצאת היא באגד שע''ג המכה ובקשישין שע''ג שבר בהמה שנשבר רגלה עושין לה דפין מכאן ומכאן וקושרין אותן על מקום השבר והן מעמידין העצם שלא ינוד עד שיתחבר:
סולם יש בו ממש. כלומר בזה יש סברא לחלק לפי שהסולם שבצוארו ניכר הוא מלמעלה הממשות שבו וחשיב משאוי אבל דפי קשישות שעל הרגל אין בהן ממשות שקצרים הן ולא חשיבי משאוי:
ויתביניה מה בין קישושות לקמיע מומחת דתני התם ברישא דתוספתא אסור וכו' והרי תרוייהו לרפואה הן:
ויתביניה מה בין קישושות וכו' דאית תניי תני אין יוצאין בקישושות ובאגד שע''ג המכה לא תני דפליג ומה בין זה לזה:
תניין אינון. גם באגד שע''ג המכה תליא בפלוגתא דהני תנאי דמ''ד יוצאין בקישושות יוצאין נמי בקישושות כהאי תנא דתוספתא ולאידך תנא אין יוצאין בשניהם:
אֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ.
Traduction
Ni les boucs avec des brouettes'', est-il dit, parce qu’on pourrait rayer le sol par la roue.
Pnei Moshe non traduit
אין הזכרים וכו'. ומפרש דטעמא מפני שהעגלה קטנה עושה חריץ כשנגררת אחריהן וקסבר האי תנא דדבר שאין מתכוין אסור:
אֵין הָֽרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כִּיפָּה שֶׁלְּצֶמֶר. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. עִיקָּר הוּא וּשְׁמוֹ יַחְנוּנָה. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִבְהֵמַה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אֲמַר לֵיהּ. אִין בַּבְלַייָה דְקַמְתָּה עֲלֵיהּ.
Traduction
Ni des chèvres munies d’un préservatif''. L’objet employé, dit R. Juda, est une bande de laine, collée à l’huile sur leur dos pour les réchauffer. Selon R. Yassa au nom de R. Hama b. Hanina, c’est une racine nommée iohnina (213)Arbuste de Syrie, donnant de l'huile odoriférante, dit J. Lévy.. -Mais, objecta R. Zeira devant R. Yossé, ce dernier remède artificiel n’est-il pas de ceux dont il est dit que la bête ne doit pas les porter au dehors le samedi? - C’est vrai, ô babylonien, lui répondit-il, tu as raison.
Pnei Moshe non traduit
חנונות ומפרש רב יהודה כיפה של צמר שמניחין על מצחה כשגוזזין איתה שלא תצטנן:
עיקר. של עשב הוא ושמיה יחנונה וכדפרישית במתני':
לית הדא אמרה. וכי לא ש''מ דהאי תנא ס''ל כתנא דתוספתא דלעיל שאסור לבהמה לצאת בקמיע אע''פ שהקמיע מומחה דהא האי עשב ג''כ מומחה לרפואה הוא:
א''ל אין בבלייה. ודאי הכי הוא אתהבבלייא. דר''ז מבבל היה. דקמתמה עלה דהאי מילתא:
אֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוֹן. רַב הוּנָא אָמַר. בַּר נִירָא. רַב חִסְדָּא אָמַר. פִּינַקְסְה. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא אָמַר. שַׁרְתּוּעָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹל. מָאן דָּמַר. גִּימוֹן. הֲלָכוֹף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ. מָאן דָּמַר. גִּימוֹל. וַתַּֽעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּֽאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תְּהוּ. מָאן דָּמַר גִּימוֹן מְסַייֵעַ לְרַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר גִּימוֹל מְסַייֵעַ לְאַבָּא בַּר רַב הוּנָא וּלְרַב הוּנָא.
Traduction
– ''Ni le veau, etc.''. Selon R. Houna, il s’agit d’un petit joug servant à l’exercer; selon R. Hisda, c’est une planche; selon Aba b. R. Houna, c’est une sorte de broche, le maintenant droit. Selon les uns, la Mishna emploie le terme guimon; selon les autres, c’est guimal. Les uns le comparent au mot agmon de ce verset (Is 58, 5): qu’il courbe la tête comme un jonc (agmon); les autres rappellent ces mots (1S 1, 24): elle l’emporta avec elle lorsqu’elle l’eut sevré (gamal). La 1ere version confirme l’avis de R. Hisda; la 2e, celui d’Aba b. R. Houna.
Pnei Moshe non traduit
בר נירא. עול קטן שמשימין עליו שיהא מלומד לניר ולחרישה:
פינקסה. מלשון פינקולין המוזכר בסוף ב''ק אין לוקחן מן הגרדי לא אירין ולא פנקולין. וי''ג פינקורין והוא שאורגין בשפת היריעה וכעין זה קושרין לעגל סביבות פיו כשגומלין אותו שלא יינק מן הפרה. א''נ מלשון ופוקס את פיה דפרק מי שהחשיך:
שרתיעה. כמין שפוד שתוקעין בפיו וג''כ שלא יינק. ובב''ר פ' וישב עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו:
אית תניי תני גימון. במתני' ואיכא דתני גימול ולמ''ד גימון לישנא דמיכף הוא לעול כדכתיב הלכוף כאגמון ראשו ולמ''ד גימול כדכתיב כאשר גמלתו:
מ''ד גימון מסייע לרב הונא ולמ''ד גימול מסייע לר''ח ולאבא בר רב הונא כצ''ל:
וְלֹא הַפָּרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּד. שֶׁהוּא נוֹתֵן עוֹר קוּפָּד בֵּין דַּדֶּיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵינִק אֶת בְּנָהּ.
Traduction
– ''Ni la vache, est-il dit, ayant les pis munis d’une peau de hérisson''; car, on les couvre ainsi pour empêcher les petits de téter.
Pnei Moshe non traduit
בשביל שלא תינק את בנה. אם רוצין לשמור החלב:
פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָֽיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים: רִבִּי בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ לְהִימָּשֵׁךְ בּוֹ אָסוּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם הָֽיְתָה קַרְנָהּ קְדוּחָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא וָמַר. לֹא תַנִּינָן אֶלָּא הַנָּקָה בַחֲטָם. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שׁוּר שֶׁעִיסּוּקוֹ רַע יוֹצֵא בַּפְרוּמְבִּיָּא שֶׁלּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה נָהֲגוּ כֵן. רִבִּי לִייָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שִׁמְעוֹן בַּר חִייָא. כֶּלֶב יוֹצֵא בַסּוֹגֵר שֶׁלּוֹ. אִם לְחַכּוֹת בּוֹ אָסוּר. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אַפְסָרוֹ מוּתָּר.
Traduction
La vache de R. Eliézer b. Azaria sortait avec une courroie entre les cornes (214)Jér., (Betsa 2, 8) ( 61d)., contrairement à la volonté des docteurs''. R. Aba et R. Samuel disent tous deux que, selon les sages, la courroie est interdite, même si elle sert pour mener la bête. R. Aba b. Samuel le permet si la corne est creuse (pouvant contenir la corde). R. Yossé dit avoir objecté devant R. Aba qu’il est admis seulement plus haut (§ 1), pour la chamelle, de pouvoir sortir avec l’anneau au naseau (rien de plus). R. Zeira dit au nom de Samuel: lorsqu’un bœuf est porté à frapper, on le sort muni de sa muselière; et nos sages de la captivité ont adopté cette habitude. R. Elia ou R. Juda dit au nom de Simon b. Hiya: on peut faire sortir le chien avec son collier (215)Le comment. A: colar (pour collier).; si c’est à l’usage du maître, chaque fois qu’il veut frapper la bête, c’est interdit; mais si c’est dans un but de préservation, pour que la laisse ne l’écorche pas, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
פרתו וכו' דברי חכמים אפי' היתה הרצועה שבין קרניה עשויה להמשך בה אסור ולפיכך קאמר שלא ברצון חכמים דלדבריהם אפילו בכה''ג אסור:
אם היתה קרנה קדוחה. ונקובה והרצועה תחובה בתוכה מותר:
קשייתה. הקשיתי על זה לפני ר' בא מ''ט הא הוי נטירותא יתירתא והודה לדברי ואמר לא תנינן אלא האנקה בחטם שעושין לה דדרך שמירתה היא אבל שאר כל הבהמות כל נטירותא יתירתא משאוי הויא:
שור שעיסקו רע. ואינו נשתמר אלא בפרומביא כדרך הלובדקים יוצא בפרומביא שלו שזהו דרך שמירתו:
כלב היוצא בסוגר שלו. כדרך שעושין סוגר סביב פי הכלב אם עשוי כדי לחכות בו לפיו אסור דאין זה דרך שמירה ואם שלא לאכול אפסרו שקשור בו ולא ישחיתנו מותר דדרך שמירה היא:
Shabbath
Daf 33a
משנה: בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְלֹא תִטְבּוֹל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. לֹא בַטּוֹטֶפֶת וְלֹא בַסַּנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין וְלֹא בַכָּבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא בְעִיר שֶׁל זָהָב וְלֹא בַקַּטֶלָה וְלֹא בַנְּזָמִים וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה וְאִם יָצָאת אֵינָהּ חַייֶבֶת חַטָּאת:
Traduction
Que peut emporter la femme en sortant et que lui est-il interdit d’emporter? Elle ne devra porter ni des ficelles de coton ni de lin, ni des courroies aux cheveux, ni prendre un bain légal sans les relâcher (pour que l’eau pénètre), ni avec un bandeau frontal, ni avec des bandelettes ornées (219)Autre genre de frontal, ou ornement sur la tête semi-voile., si ce n’est pas cousu au bonnet (220)Ou: résille, filet. Le comment. A: cofie ou coiffe., ni avec une bande d’étoffe supportant la plaque, sur la voie publique; ni avec une couronne d’or en forme de tourelle, ni avec une petite chaîne de cou (221)Maïmonide lui compare le terme colli ornamentum (de la racine strangulare, équivalant à KTL)., catena, ni avec des anneaux de nez, ni avec des anneaux aux doigts, n’y eut-il même pas de cachet, ni avec une aiguille non percée. Mais si par mégarde elle l’a emporté, elle ne doit pas le sacrifice du péché involontaire.
Pnei Moshe non traduit
מתני' במה אשה יוצאה. משום דכל מידי דהוי תכשיט ולא משוי מותרת לצאת בו אלא במקום דאיכא למיגזר דלמא שלפא להו ואתיא לאתויינהו ד' אמות בר''ה גזרו רבנן דלא תצא וכדמפרש התנא ואזיל:
לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן וכולי שבראשה. כלומר בכל אלו אף שהן קשורין בראשה לא תצא בהן ומפרש טעמא משום דאמרו חכמים לא תטבול בהן עד שתרפם שיהיו רפויין ויכנסו המים ביניהם שלא יהיו חוצצין וגזרו דלמא איתרמי לה טבילה של מצוה בשבת ותתיר אותן מפני החציצה ואתיא לאתויינהו ד' אמות בר''ה:
ולא בטוטפת. זהו תכשיט עשוי כמין ציץ וקושרת על המצח בין עיניה:
ולא בסנבוטין. הן כמיני רצועות של צבעונים או של כסף וזהב התלויין בטוטפת ומגיעין עד הלחיים בזמן שאינן תפורין זה בזה הטוטפת בשבכה שלה והסנבוטין בהטוטפת דמתוך שחשובין הן גזרו דלמא שלפא ומחויא לחבירתה או שמא יפלו ואתיא לאתויינהו:
ולא בכבול לר''ה. היא סכוסה שאמרו בגמרא הכא שנתונה תחת הטוטפת לסכץ ויש שנקראו כבלים שעושין להבתולות ברגליהן כדי שלא יפסיעו פסיעה גסה ויהיו נושרות את בתוליהן ודוקא לר''ה דגזרינן שמא יפלו ותביא אותן בידה אבל בחצר מותר ואפי' בחצר שאינה מעורבת דהיא גופה מדרבנן היא וכן בפיאה נכרית דלקמן יוצאה בחצר אבל כל אינך שאסרו חכמים לצאת לר''ה גזרו אף בחצר שאינה מעורבת וטעמא דהתירו בכבול ופיאה נכרית כדי שלא תתגנה על בעלה:
ולא בעיר של זהב. כמין עטרה של זהב וירושלים מצויירת עליה:
ולא בקטלא שבצוארה. שהוא כמין תכשיט שנתון בצואר והאשה חונקת ודוחקת עצמה בו כדי שתראה כבעלת בשר:
ולא בנזמים. של האף:
ולא בטבעת שאין עליה חותם. לחתום בו דאע''ג דתכשיט הוא לה דילמא שלפא ומחויא לחבירתה ואם יש עליה חותם תנינן לקמן דאף חטאת חייבת אם יצאת בו:
ולא במחט שאינה נקובה. ולתכשיט הוא לה וטעמא כדאמרן דאלו בנקובה חייבת חטאת כדתנן במשנה דלקמן:
גָּנִיבָה אָמַר. הֲלָכָה הִיא הָיָה מְלַמֵּד וּבָא. כְּהָדָא דִתְנָן. שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. תַּנֵּי רִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי רַב דְּלָייָה. אָֽמְרוּ לוֹ. אוֹ עֲמוֹד מִבֵּינוֹתֵינוּ אוֹ הַעֲבֵר רְצוּעָה מִבֵּין קַרְנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 33a שֶׁהָיָה מַתְרִיס כְּנֶגְדָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. פַּעַם אַחַת יָֽצְאָת וְהִשְׁחִירוּ שִׁינָּיו מִן הַצּוֹמוֹת. אָמַר רִבִּי אִידִי דְּחוּטְרֵיהּ. אִשְׁתּוֹ הָייָת. וּמְנַיִין שֶׁאִשְׁתּוֹ קְרוּיָה עֶגְלָה. לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶם֭ חִידָתִֽי: תַּמָּן אָֽמְרִין. שְׁכֵינָתוֹ הָֽיְתָה. וְיֵשׁ אָדָם נֶעֱנַשׁ עַל שְׁכֵינָתוֹ. אָמַר רִבִּי קִירִיס דִּידְמָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא סֶפֵּיקָא בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מַמְחֶה קַלְקָלָתוֹ תְלוּיָה בוֹ.
Traduction
Gueniba dit: s’il est venu pour nous raconter une opinion isolée, il est impossible qu’il ait dit de s’opposer à l’ordre des sages. Sur quoi R. Juda b. Pazi de Bar-Dalieh dit à R. Eliézer b. Azariah: ou sépare-toi de nous, ou retire la courroie d’entre les cornes de ta vache. Une telle conduite, dit R. Yossé b. R. Aboun, est une révolte ouverte contre l’avis des sages. Aussi R. Hanania raconte que cette vache étant, un samedi, sortie en cet état à l’insu de son maître, celui-ci fit pénitence et jeûna au point que ses dents noircirent. R. Idi de Hotria (216)Neubauer, ib., p. 266. dit que cette vache était à la femme de R. Eliézer (ce qui explique l’oubli); et l’on sait qu’il y a équivalence entre la femme et la génisse, en vertu de ce verset (Jg 14, 18): Si vous n’aviez pas labouré avec ma génisse (si vous n’aviez pas obsédé ma femme), vous n’auriez pas deviné mon énigme. On dit en Babylonie que c’était une voisine de R. Eliézer qui a agi ainsi. Mais peut-on être blâmable pour la faute commise par un voisin? -Oui, répondit R. Qirios de Yadma (217)Ib., 268., pour que l’on sache bien que lorsqu’il y avait la moindre possibilité d’empêcher quelqu’un de mal agir, et qu’on le n’a pas détourné, on en est presque responsable (218)Jér., (Ketubot 12, 1) ( 35c)..
Pnei Moshe non traduit
הלכה היא היה מלמד ובא. על ר''א בן עזריה קאמר לא שעשה מעשה אלא שהיה בא ללמד הלכה להתיר ברצועה שבין קרניה ובדא הוא דתנינן שלא ברצון חכמים שלא הסכימו עמו להלכה:
תני וכו' אמרו לו וכו'. ר' יודה בר פזי ס''ל שעשה מעשה ואמרו לו חכמים או עמוד מבינותינו שלא ילמדו אחרים ממך או וכו' וכדקאמר ר' יוסי בר' בון לפי שהיה מתריס כנגדן לפיכך אמרו לו כן:
אמר ר' חנניה. לא היה מתריס כנגדן ולא פעם אחת אירע כך שיצאת פרתו ברצועה ועשה תשובה על זה והושחרו וכו':
דחוטריה. משם מקום שהוא כך:
אשתו היתה. שיצאת במה שאסרו חכמים לאשה לצאת ברצועה שבראשה ומשום כבודו כינו חכמים ואמרו פרתו יצאת ברצועה שבין קרניה ומנין שאשתו קרויה עגלה שכן מצינו בשמשון שאמר להפותרים לולא וכו' שהיא גילתה להם:
תמן בבבל אמרין פרה של שכינתו היתה. ויש אדם וכו'. ומפני מה תלו הקלקלה בפרתו:
דידמא. שם מקום:
ללמדך וכו' והיה סיפוק בידו למחות בשכינתו:
הדרן עלך במה בהמה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source